מרגישים שחיקה במקום העבודה? אתם ממש לא לבד

שחיקה ולחץ בעבודה? יש פתרון

נראה כי בעידן הנוכחי ,ממדי תופעת השחיקה בעבודה רק עולים. בשנת 2020 76% מהאנשים העידו שהם סובלים משחיקה במקום העבודה. אנשים רבים מעידים על כך שהם מתקשים להתמודד עם עומס המשימות המוטלות עליהם, משעות העבודה הארוכות ומהציפיות הגבוהות של הממונים עליהם. כעת הצטרף הגורם של חוסר וודאות המשפיע כמעט על כל תחום בחיים. כל אלה עלולים לפגוע בבריאות הפיזית והנפשית של האדם ואף לגרום למחלות ודיכאון.

אז מה היא השחיקה ואילו כלים יכולים לעזור לנו להתמודד עימה ואף להימנע ממנה.

מהי בעצם שחיקה?

שחיקה מורכבת ממגוון תסמינים המתייחסים בעיקר לתשישות פיזית, נפשית וקוגניטיבית. ננסה למפות את העיקרי הגורמים:

  • תשישות פיזית – המתבטאת בעיקר בעייפות מתמשכת,נדודי שינה וקושי להתעורר בבקרים. 
  • השפעה רגשית והתנהגותית– ריחוק מאנשים בסביבת העבודה והתפקיד עצמו, חוסר סבלנות כלפי הצוות, מצב רוח ירוד, תחושת לחץ ורצון להתבודד.
  • ירידה קוגנטיבית – קושי להתרכז ולבצע משימות, ירידה בזיכרון וביכולות החשיבה.

גורמים מרכזיים לשחיקה בעבודה

לחץ נפשי – אחד הגורמים הבולטים לשחיקה הוא לחץ נפשי מתמשך במקום העבודה ומחוצה לה אשר עלול לפגוע בתפקודו ובריאותו של האדם. הלחץ בפני עצמו יכול לנבוע מסיבות שונות כמו תחושה של חוסר שליטה כתוצאה מעומס משימות, שעות עבודה ארוכות וחוסר איזון בין החיים האישיים למקום העבודה. 

עבודה מונוטונית – תפקיד בעל משימות חזרתיות ללא למידה או ערך מוסף, יכול להוות סיבה נוספת לשחיקת העובד אשר בעקבותיה יתכן ויורגש חוסר סיפוק ואיבוד עניין בתפקיד/במקום העבודה.

חוסר הערכה – אדם אשר לא מקבל פידבק חיובי או התייחסות בשל העבודה שלו/ המאמץ שהשקיע/שעות העבודה וסיבות נוספות עלול להרגיש לא מוערך ולאבד מהרצון להשקיע שוב. סיבה נוספת יכולה להיות אי העלאה בשכר לאורך תקופה ארוכה.

תפקיד עם אחריות גבוהה – רמת השחיקה יכולה לגדול בתפקידים בעלי אחריות גבוהה אשר מגבירים את סף הלחץ והדאגה. 

חוסן אישי – גורם נוסף הוא היכולת של אדם לשאת לחץ. אישיותו, רמת מעורבותו הרגשית והכלים אותם רכש במהלך חייו אשר עוזרים או לחלופין מקשים עליו לנהל סדר יום.

כיצד ניתן להימנע שחיקה?

הצעד הראשון במניעת שחיקה היא יצירת סביבה עבודה בריאה ובטוחה המאפשרת שיח פתוח עם העובדים ולא מתעלמת מהצרכים שלהם יתרון נוסף של שיח פתוח שזה עוזר לעובד להיות מאושר יותר ומגביר את הביטחון שלו. 

מצד העובד, מרבית האחריות בידיים שלו. חשוב לשים לב האם סביבת העבודה מתאימה, האם המשרה תואמת את כישוריו האישיים והאם השכר תואם את ציפיותיו.

להלן מס' דרכים למניעת שחיקה הנגרמת מלחץ:

  1. סדר יום – אחד הכלים החשובים ביותר הינו ניהול סדר יום בהתאם למטלות שצריך לבצע. כך נוכל להעריך מה המשימות שדורשות יותר זמן ובאיזה משימה כדאי להתחיל. דבר היקל על העומס משימות וימנע תחושה של חוסר שליטה. במידה ואתם מתקשים לסדר את יומכם או לא מה המשימות החשובות ביותר, כדאי לדבר עם מנהל/אחראי ולקבוע פגישה בה תקבלו דגשים על סדר יום מומלץ שיקל וייעל את יומכם בעבודה.
  2. שעות עבודה  – במקומות תעסוקה רבים העבודה לא מסתיימת בסוף יום העבודה וכתוצאה מכך הרבה פעמים אנשים נשארים שעות נוספות ופוגעים במאגרי האנרגיה שכבר התרוקנו. בנוסף שעות עבודה ארוכות יכולות לגרום לטעויות וחוסר ריכוז. לכן, כדאי להימנע משעות עבודה ארוכות. אבל אם בכל זאת יש דרישה להישאר שעות נוספות כדאי להתכונן לכך מראש. להביא אוכל, לישון היטב לפני יום עבודה ארוך, לעשות פעילות גופנית ולנוח בהפסקות כדי לחדש אנרגיות. 
  3. איזון זה שם המשחק – כדי להימנע משחיקה הכרחי לאזן בין החיים האישיים לעבודה. פגישות עם מכרים ומשפחה, פעילות ספורטיבית, פיתוח תחביבים, טיולים או לשבת מול הטלוויזיה ולא לעשות כלום. כל אחד והנאותיו. החשוב שבהן, הוא לא לשכוח מהן ולא להזניחן. בנוסף חשוב שהמעסיק לא ישלח מיילים/ מסרונים או יתקשר בשעות בהן האדם לא נמצא בעבודה. במידה וזה קורה, חשוב לשים גבולות ולהזכיר לממונה שתמיד יש את מחר 🙂 .
  4. תשומת לב, מודעות ושוב תשומת לב – כדי להימנע משחיקה לפני הכל אנחנו צריכים להיות ערניים לתחושות שלנו, למידת הלחץ שבה אנחנו נמצאים בחיים האישיים או במקום העבודה. לצוות שאיתו אנחנו עובדים ,לאיכות העבודה שאותה אנחנו מבצעים, למידת הלמידה וההתפתחות שלנו במקום העבודה.ושביעות הרצון שלנו ממקום העבודה. על ידי תשומת לב ניתן לשים לב למקומות בהם נוצרים הקשיים ולייצר שיח בריא וכנה עם הממונים עליכם אשר יכול להקל על התחושה וליצור סיעור מוחות ומענה לקשיים שלכם.

להלן משפט המחץ שחשוב לזכור ולשנן:

"שיפוטיות לא בבית ספרנו – ביקורת בונה מתקבלת בהבנה"

ואם בכל זאת קרה ונשחקתם/ן ,מהן דרכי ההתמודדות עם לחץ ושחיקה בעבודה?

במקומות עבודה רבים מדברים על שחיקה ואף מעבירים סדנאות על מנת למנוע שחיקה עתידית. ובכל זאת, נראה שמדד השחיקה לא יורד. יכול להיות שהכלים לא מונגשים היטב או שמה אולי השינוי העמוק צריך להגיע בנהלים, היחס, הדרישות והציפיות של מקומות העבודה השונים?

  • פעילות גופנית – אחת הדרכים היעילות לאזן בין תחומי החיים ולייצר אורח חיים בריא היא פעילות גופנית על כל צורותיה וגווניה. היא מפחיתה לחץ ומשחררת אנדורפינים התורמים להתרוממות המצב רוח.
  •  מודעות לבעיה והתכוונות להיעזר באיש מקצוע – כמו שכולנו יודעים הצעד הראשון בפתרון הבעיה הוא המודעות לכך שהיא קיימת. נסו לא לשפוט את עצמכם ובמקום לחשוב מה הגורמים שגרמו ללחץ ומהם הגורמים שניתן לשנותם. במידה ואתם חווים תסמיני שחיקה אשר מקשים עליכם להמשיך בשגרה היומיומית רצוי לשקול פנייה לאיש מקצוע. קיימות היום מגוון שיטות טיפול המסייעות בהפחתת שחיקה כגון פסיכותרפיה התנהגותית ומיינדפולנס. 
  • שיתוף גורמים בכירים – חשוב במצבים אלו להיות כנים ככל האפשר ולשתף בסמיני השחיקה שאיתם אתם מתמודדים. כך הממונה עליכם יוכל להקל עליכם במידת האפשר. בנוסף השיתוף יאפשר הבנה ואמפתיה שתקל עליכם להגיע לעבודה ולהתמודד עם הקשיים הרלוונטים.
השאירו פרטים לבדיקת התאמה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

ניווט מהיר לנושאים מעניינים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram