מאמרים

שאלה שמעסיקה מאות חוקרים ברחבי העולם היא מה באמת חשוב ? מה מעצים את חווית האושר והשגשוג ? מה גורם לאנשים לחיות חיים ארוכים יותר

זה לא סוד שמנהיגים ארגוניים במאה ה-21 צריכים להתמודד ולהגיב לנושאים ארגוניים מורכבים יותר ויותר. לפעמים, ניתן לפתור את הבעיות הללו על ידי יישום נוסחה

מחקרים העוסקים בהבנת השפעת האוקסיטוצין הורמון האהבה והקרבה מגלים שיש קשר ישיר בין הפרשת ההורמון לבין התקרבות חברית בין אנשים ,
תחושת שייכות , נאמנות ואף אלטרואיזם.

להורמון האוקסיטוצין יש השפעות רחבות על הגוף ותורם מאד לבריאות הפיזית והנפשית לחוסן הפנימי ולחיזוק מערכת החיסון.

שימור עובדים הינו האתגר שהכי מעסיק היום חברות וארגונים בכל העולם. על פי מחקר של לינקאדין שנעשה לאחרונה, 65% מהעוזבים הם בני דור ה -Z

איך להיות שמח ולהכניס שמחה לחיים שלנו, השגת אושר היא פעולה לא פשוטה, אבל זה משהו שכולנו שואפים אליו. ה-20 במרץ מציין את יום האושר

שאלה שמעסיקה מאות חוקרים ברחבי העולם היא מה באמת חשוב ? מה מעצים את חווית האושר והשגשוג ? מה גורם לאנשים לחיות חיים ארוכים יותר

יותר ויותר מנהלי משאבי אנוש שאנו מדברים איתםחוזרים שוב ושוב על תחושה עמוקה של אוזלת יד מול התופעה ההולכת ומתעצמת – נטישת עובדים…ככה לכאורה בלי

במהלך 17 השנים האחרונות אני מנחה סדנאות לגיבוש חברות ופיתוח צוות מתוך העצמת החיובי ….
שמחה עובדים ואושר ארגוני.
הניסיון שלי מלמד את הכוח של חיבור אנושי מתוך חוויה רגשית פנימית שכל אחד מהמשתתפים חווה . מתוך מפגש אמיתי אנושי….
בניגוד לפעילות ששמה דגש על תחרות ועל אטרקציות חיצוניות אני תמיד האמנתי ומאמין שהחיבור והגיבוש האמיתי מתרחש כאשר קבוצת אנשים צוות נפגשים וחווים מפגש רגשי פתוח כנה המהול בהשתטות המשחררת את האגו ומקרבת את הלבבות.

אחד הגילויים ששינו את חיי לעד היה, הבנת המשמעות של הרעיון של – Working meditation 
או מה שנקרא אצל היוגים Karma Yoga 
המפגש הראשון שהיה לי עם התרגול המדהים הזה היה לפני עשרים שנה כאשר נסעתי לקנדה לוואל מורן בקיובק , לקורס מורים ליוגה… כחלק ממהלך הקורס נתבקשנו לתרגל מדיטציה תוך כדי עשיה ….. 
או במילים אחרות להפוך את העשייה שלנו לעשיה מודעת.
עד למפגש שלי עם התרגול הזה Working meditation
כל חיי היו מורכבים מדברים שאני אוהב לעשות וכאלה שאני שונא לעשות ואין סוף דברים שעשיתי באופן אוטומטי…בלי בכלל לשים לב …. 

כמנהלת בכירה בחברת טבע ,עבדתי כ- 12 שעות ביום בממוצע ,כולל טיסות סביב העולם ,ללא יום מנוחה מכל טיסה ,ישר לכתיבת דוח הביקור . אלו היו זמנים אחרים. הרגשתי "לא נוכחת במציאות של החיים אלא חולפת לידם" . הרגשתי כמו רובוט שמשרת את החברה , ללא גבולות אנושיים. היום במבט לאחור , אני ממליצה לעשות את זה אחרת .
כיום העובדים רוצים ערך גם בצד האנושי שלהם, כאנשים בעלי צורך הוליסטי בארבעת הממדים : שכלי ,פיזי, נפשי ורוחני . ארגון שידע לתת ערך הוליסטי יצליח לשמר את עובדיו. כמי שיצרה שינוי תרבותי -ארגוני בתחום ניהול הסיכונים ,הנה חמשת המפתחות המומלצים להצלחה בתהליך "שימור עובדים" .

להיות מאושר זה בהחלט אפשרי!, זהו אחרי שפתחתי עם האמירה הזו בואו נמשיך אל תוך הכתבה ונבין כיצד ניתן להטמיע אושר בחיינו.

אושר נראה שונה עבור כל אחד. בשבילך, אולי זה להיות שלם עם מי שאתה. או שיש לך רשת קרובה של חברים שמקבלים אותך ללא תנאי. או החופש להגשים את החלומות העמוקים ביותר שלך.

ללא קשר לגרסה שלכם לאושר אמיתי, לחיות חיים מאושרים ומרוצים יותר נמצאים בהישג יד. כמה שינויים בהרגלים הקבועים יכולים לעזור לכם להגיע לשם.

הרגלים הם חשובים. אם אי פעם ניסיתם לשבור הרגל רע, אתם יודעים היטב עד כמה הם מושרשים.

ובכן, גם הרגלים טובים טבועים עמוק. למה לא לעבוד על הפיכת הרגלים חיוביים לחלק מהשגרה שלכם?

במהלך 50 שנה מחיי הבוגרים ראיתי איזה התפתחויות טכנולוגיות מרשימות ממש מטאוריות  
תקלטו , בילדותי לא הייתה טלוויזיה , מחשב, אינטרנט , טלפון סלולרי

הדבר המוזר ביותר שבניגוד להתפתחות הטכנולוגית בכל הקשור לפיתוח הצד האנושי שבנו ופיתוח ערכים כמו הקשבה, אמפטיה, מודעות עצמית, שמחה ואושר
אנו בני האדם, האנושות ממש מפגרים
אני יודע שדרכי בחיים האלה היא דרך של פורץ דרך וחלוץ
ואני מזמין אותכם ואותכן מי שהמילים האלו מדברות אליו או אליה להצטרף אל הדרך הזו לשינוי ולהיות חלוצה או חלוץ בפריצת הדרך בארגון שלכם
אנחנו כאן לתמיכה ולעזרה במימוש

: מחקרים רבים נערכו למצוא את הדברים שגורמים לאושר. בין הממצאים הבולטים: כסף ורכוש מביא פחות אושר ממה שאנו חושבים. מעבר לרמת הכנסה מינימאלית, עלייה בהכנסה הממוצעת כמעט אינה מעלה את רמת האושר. ההבדל בין רמות ההכנסה השונות הוא מזערי. הסיבה המרכזית היא שאנו מתרגלים במהירות לרמת ההכנסות החדשה, ואחר כך שואפים ליותר, במרוץ שאינו נפסק. מה שמשפיע על רמת האושר במידה מסוימת היא רמת ההכנסה היחסית ביחס לאחרים בסביבתו של האדם. אך מעבר לגורמים חיצוניים, הדברים שחשובים הרבה יותר להשגת אושר קשורים לעולמו הפנימי של האדם וליכולתו להשיג שלווה פנימית ולהיות מרוצה מחייו.

שביעות רצון כפי שמדדנו עד כה באמצעות סקר שביעות רצון ,הכולל בעיקר שאלות לגבי תנאי העבודה, אינה מדד אפקטיבי לאושר ארגוני. עובד יכול להיות שבע רצון התנאי עבודתו אך לא להיות מאושר בעבודה וההפך.
כיום יותר מתמיד, מתוך ניסיון רב שנים בעבודה עם ארגונים ובתוך ארגונים, ברור לנו שכדי שהעובד ירגיש טוב במקום העבודה שלו ,אירוע חד פעמי של גיבוש או Happy hour  לא מספיק, כדי ליצור תרבות ארגונית ,יש ליצור ולתחזק שגרות ועוגנים של תהליכים אשר יוצרים סביבת עבודה חיובית ,מטופחת ,תומכת ומאושרת

במהלך 20 שנות עבודתי בחברת טבע, בה התחלתי כמבקרת פנימית וסיימתי כראש יחידת ניהול הסיכונים הגלובליים של החברה, ראיתי שוב ושוב שמשהו משמעותי התפספס! היום במבט לאחור ,אין לי ספק, שארגון שרוצה ליצור תשתית נכונה לצמיחה והצלחה חייב להתייחס לגורם הזה !

בימים אלו של חוסר וודאות כלכלי וחברתי, חברות בכל המגזרים והתעשיות חשופים לשינויים גדולים . על מנת להשתפר ולנהל באופן יעיל את השינויים , חברות צריכות להסתכל פנימה בכדי להפוך לרזים , גמישים ולפתח את היכולת להגיב במהירות .

במהלך שנים רבות כמנהלת סיכונים בחברת טבע , יצרתי תפיסה שלא ניתן להצליח בהשגת היעדים בתכנית העבודה ללא תהליך מסודר של זיהוי הסיכון שעלול להכשיל את השגת היעד ובנית תכנית למניעת התממשות הסיכון.
במהלך עבודתי בטבע ברחבי העולם, למדתי לאבחן ולזהות את הסיכונים המהותיים ולבנות להם תוכניות מניעה.
כיום ,במיוחד בזכות מגפת הקורונה נוסף נדבח להצלחה בהשגת היעדים.

המטרה היא להציג מחקרים וסטטיסטיקות שבוצעו ברחבי העולם בארגונים שונים, אשר מוכיחים שכאשר עובדי ארגון מתרגלים תרגולים רוטיניים שמבוססים על כלים מהעולם ההוליסטי (כמו מדיטציות, מיינדפולנס ,צחוק ) במסגרת העבודה, הם תורמים להפחתת הלחץ והמתח ומשפרים את הריכוז ותשומת הלב ובכך תורמים להעלאת היעילות והאפקטיביות בעבודה .

בימים טרופים אלו ,מרבית הארגונים עוסקים בהישרדות ואינם מודעים לכדור השלג שמתגלגל ומתעצם מתחת לאפם והוא הגורם האנושי שהולך ומאבד את יכולת התפקוד השכלית (Mental risk) הנגרמת עקב עליה עצומה במתח ,לחץ וחרדה ופוגעת באפקטיביות הארגונית. דירקטוריון החברה חייב להיות ער לכך, לנהל את הסיכון הזה במהלך דיוניו ולבחון את הדרכים לצמצומו או מניעתו .